יום שני, 13 בדצמבר 2010

בית האח הגדול 3, יום ראשון 12.12, ערב

אח, אח, איזה אח. דיירי האח הגדול 3 מתחילים להתמקם בסביבתם החדשה. ליעם המתוקה (באמת מתוקה) יושבת ובוכה, ואני בכלל לא הבנתי על מה. מישהו עשה לה משהו, והבנות ממהרות לנחם. סיון אברהמי (אמשיך לדבוק בסירובי לקרוא לה סיון המוח עד שיוכח שהיא עושה בו שימוש) ודנה רון יושבות על המיטה עם ליעם רז ומוציאות מהפה כל מיני משפטים כמו: תירגעי, אז תירגעי, עכשיו זה לא הזמן לדבר על זה, עכשיו תדברי על זה, אל תדברי, כן תדברי, תירגעי תירגעי.
אוח, משעמם.
בקונכייה המפחידה יושבים פרידה, ליהיא, יואב, יגאל, שירן ורינת, נופר המהממת וחופרים על ג'קי, עמיר ואיזה ריקוד עם שסע שניסו לסדר לרינת, לא הבנתי עד הסוף מה הם רוצים ממני, אבל רינת סירבה בכל תוקף ואף נראה כי לקחה את זה קשה.
פרידה אומרת לרינת לעשות רק דברים שהיא שלמה איתם, ושאם תנהג כך, אף אחד לא יוכל לפגוע בה. חכמה.
שלוש הבוכיות: סיון אברהמי, דנה רון וליעם רז עדיין בחדר השינה, בוכות ורצות לשירותים לשטוף פנים ולנגב באותה מגבת.
אחר כך דנה אומרת לקטנות, שהיא שמחה שאין בבית האח הגדול גברים בגיל שלה, כך היא יכולה להנות מהשהות בבית האח הגדול ושהיא לא מקנאה בהן, שצריכות להתמודד עם גברים צעירים שמאכלסים את בית האח הגדול. ואני רוצה להגיד לדנה, שאם היה מישהו להסתכל עליו, התיאוריה שלה אולי הייתה מחזיקה מים.
שירן או רינת, זו עם השלוש נקודות חן, שואלת חובשת כובע צמר ותוהה האם הרבה אנשים בבית לא מסמפטים אותה. רינת (או שירן, נראה לי רינת), אני בבית ואני מסמפטת אותך מאוד. מה עם דיירי האח הגדול כולם, אין לי שמץ של מושג, אבל אני בכל מקרה לא אדיח אותך, היי שקטה.
יורם מספר לרינת ונופר משהו על מישהו בלי לספר כלום, יעני משחק אותה לא רוצה לפתוח את הפה, אני לא מרכל. השיעמום מתחי לעלות לי בעצבים קלים וזה הזמן לכבות. לכו לישון, לא יזיק לאף אחד מכם, עיגולים שחורים מתחת לעיניים לא באים טוב במצלמה, לאף אחד.
חפירות בבית האח הגדול
האח הגדול

יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

חפירות בבית האח הגדול

יואו, מה קורה תגידו? השעה 12 בלילה ועמיר חופר לסיון דרור על סיון אברהמי ועל הקשר הלא ברור שלה איתו, שלה עם עתי, רגשותיו כלפיה, רגשותיה האפשריים כלפיו, החשש שהוא יפגע בה, כל ההיסטוריה הפרטית שלו ושל עם ישראל לדורותיו, שכניו נשותיו וטפו.
מה הולך פה??
באופן כללי, עמיר הוא הגבר הכי דברן שראיתי או שמעתי בימי חיי. בחיי, לא ידעתי אפילו שקיימים דברים כאלה. לא ידעתי שגברים מסוגלים לספק כל כך הרבה מלל פר דקה, לא ידעתי שיש להם היכולת האנטומית הגנטית והאבולוציונית להוציא יותר משלושה משפטים מהפה בטרם יחרישו לעד, והנה הבחור הזה מרשה לעצמו להרוס תיאוריות מבוססות היטב שנבנו במהלך עשרות שנות קיומי, ולדבר בלי הפסקה כבר ארבע יממות ברצף, בלי לקחת אפילו הפסקות אוויר.
אם יש משהו שנראה לי שלא הייתי שורדת בבית האח הגדול, זה החפירות. וכאן אזרוק מילת עידוד לעמיר, לא רק החפירות שלך. כולם שם לא מפסיקים לרגע, שזה בסדר וצפוי, אבל יש כמה דיירים שפשוט תופסים אותך, בקטע שנראה לי כמו אין מוצא, אין דרך להימלט ואין דרך לעצור את זה. אתה פשוט כלוא שם מול מישהו שאין לו שום דבר אחר לעשות כרגע, ולמעשה גם לך, חוץ מלדבר עד השיעול הבא.
לא הייתי עומדת בזה, אני מודה, ואני בעצמי פטפטנית לא קטנה. אבל יש כמה דיירים בבית האח הגדול שעולים עלי אלפי מונים מבחינת חפירות, משהו בלתי נסבל.
יושבת לה דיירת מסכנה שכולה רצתה לצאת לשאוף אוויר, ונופלת על שיחה משמימה של ארבע וחצי שעות בלי גלגל הצלה ובלי יכולת מילוט. דיירים כאלה צריך לחבר לראדר, כך שבכל פעם שהם מתקרבים אליך, תוכל לזהות עצם חופר מתקרב ולחצות במהירות המקסימלית את הסלון בואך חדר השינה, ולעשות את עצמך ישן, תוך סיכון מינימלי ככל האפשר שלא להיחשב "סנוב" או "סגור מופנם" ובלי להעלות חשדות בדבר הדחות קרובות.
עמיר מדבר המון, וזה לא רק אורך השיחה, זה העומק והחפירה לפרטי פרטים. הוא לא שם אולי, אבל הוא מתחיל נושא אחד ואין לך שום יכולת לצפות מראש איפה זה ייגמר. הוא מדבר על סיון ומשם עובר לעתי, ואז פותח סוגריים על זה שהוא שמח שעתי נכנס לבית כי הם יכולים להיות חברים, ואז עובר לתאר את סיון בכל מיני רבדים ואז פותח סוגריים לעברו, הרקורד הפרטי שלו וההיסטוריה האישית הענפה שלו, מכאן שוב פותח סוגריים לאירועי בית האח הגדול האחרונים וחוזר חלילה. זה פשוט בלתי נסבל, תתמקד. כיביתי את הטלויזיה, לא עמדתי בזה יותר. רציתי לצרוח: שקט ועכשיו! אז תארו לעצמכם מה עושים דיירים בבית האח הגדול שלא יכולים לכבות שום טלויזיה.
יאוו, זה פשוט נורא. מישהו יושב מולך וחופר ומעייף ואתה לא יכול להגיד: נגמרת לי הבטריה, אין לי קליטה, יש לי עוד שיחה, אני חייב לעוף, אני בדיוק במעלית, אני בדיוק יוצא, אני בעבודה. אין איך לסנן ואי אפשר לעשות את עצמך ישן.
אויש, אפשר רק להכניס את הראש להאט-טאב, וגם זה רק לכמה שניות.
האח הגדול 3, העמדה ראשונה להדחה
האח הגדול

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

האח הגדול 3 - העמדה ראשונה להדחה

יואו, אין גבול להתרגשותי. לצערי צפיתי בערוץ האח הגדול בימים האחרונים, אמנם לא באדיקות, אבל הצצתי, ויותר מפעם אחת. לא יודעת אם אזמין את הערוץ, כאמור הדבר האחרון שחסר לי זה תוכנית האח הגדול שרצה 24 שעות ביממה להתמכר אליה. לי מספיק להתמכר לשני משדרים מרכזיים בשבוע, שמסכמים עבורי את עלילות דיירי האח הגדול, המשימות וההדחות לכל השבוע הקרוב.
גם בלי ערוץ 20, שני ערבים בשבוע שבהם אני בוהה בתוכנית ריאליטי, וזה עוד לפני שהתחילה העונה החדשה של הישרדות, זה שני ערבי פוחלצות מול הטלוויזיה יותר מדי.
ובכל מקרה, כרגע אני עוד צופה בזה קצת, ויצא לי לראות את דיירי האח הגדול מאז שנכנסו לבית, מתחילים להתקרב ובעיקר יוצאים בהמון הצהרות על עצמם, כאילו הם יודעים בדיוק מיהם ומה הם שווים. ברור לכולנו, או לפחות לכל מי שכבר צפה בעונות קודמות של האח הגדול, שדעתם על עצמם הולכת להשתנות, ויותר מפעם אחת. במהלך העונה השלישית של האח הגדול, אין לי ספק שהם יגלו את עצמם מחדש, יופתעו מעצמם או יגלו כוחות ויכולות חדשים, יתמודדו עם צדדים באישיותם שהם לא ידעו אפילו שקיימים ועוד.
אבל כרגע, אין גבול להתרגשותי. אני פשוט כבר לא יכולה לחכות למשדר המרכזי החשוב, המעניין והמותח שיתרחש היום בערב: האם דיירי האח הגדול יעלו על זה שיש בבית תאומות? האם הם יחשפו את רינת ושירן? מי יעמוד להדחה? איך המהפך הראשון בבית, שלא לאמר: השוק הראשון בבית, ישפיע אל החברויות והקשרים, מה זה יעורר מבחינת יחסי הכוחות והיחסים בכלל בבית האח הגדול?
אוה, אוה. אני אהיה פה לעדכן. צפייה נעימה לכולכם!
האח הגדול - על עצמי ועל ריאליטי
האח הגדול

יום שישי, 10 בדצמבר 2010

האח הגדול - על עצמי ועל ריאליטי

או- קיי, אז בסוף גם אני לא יכולתי להתחמק.
מחלת הריאליטי שלי, שכוללת בעיקר את הישרדות, האח הגדול והמירוץ למיליון, מחכה כל שנה לחורף.
החורף הגיע גם השנה, בסופו של דבר, ובדיוק בשבוע היחיד הגשום, התחילה עונה 3 של האח הגדול.
האח הגדול 3 תפס אותי בדיוק בזמן, בין היפה והחנון - שנועדה כרגע רק להעביר את הזמן עד העונה החדשה של הישרדות, עד הישרדות כמובן.
האח הגדול היא תוכנית שהתחבבה עליי מהעונה הראשונה, אבל ממש לא מהרגע הראשון. את הפרקים הראשונים של האח הגדול, העונה הראשונה, לא ראיתי בכלל. כשיצא לי להציץ, לא התלהבתי בלשון המעטה. לא הבנתי מה מעניין בתוכנית הזו, לא נפל לי האסימון לגבי הקונספט הזה, של לצפות בחבורה מוזרה של אנשים שיושבים ביחד ומתים משיעמום רוב הזמן.
לקראת הפרק העשירי של האח הגדול העונה הראשונה, נשבתי גם אני בקסם, וכל השאר היסטוריה היסטרית.
לקראת האח הגדול 3 סירבתי בתוקף לפתוח בלוג על האח הגדול, למרות שמבחינתי זה הדבר המתבקש ביותר בעולם, כמו כתיבתי בבלוגים שלי על הישרדות, המירוץ למיליון וכדומה.
עמדתי נחרצות מול העניין הזה ודבקתי באופן תקיף בעמדתי שלא לכתוב ולא לפתוח בלוג בנושא האח הגדול, כי פשוט יש לי יותר מדי מה לכתוב, להגיד, לבהיע. יא אללה, בלוג על האח הגדול יתפוס לי את כל הזמן הפנוי, אם ככה!
יתרה מזאת, אם אפתח בלוג על האח הגדול 3 או על האח הגדול בכלל, אני אצטרך להירשם לערוץ המייגע הזה, 20 בממיר, שאליו עד היום סירבתי בכל תוקף להירשם.
את המשדר המרכזי אני אוהבת מאוד, לא מפסידה אף שידור. גם שלום האח הגדול היא תוכנית חביבה, אבל לצםות סתם כך בערוץ פתוח שמראה כל הזמן מה קורה בבית? אל"ף, נשמע לי מפחיד להתמכר לקונספט הזה. ומה בדיוק עושים אנשים כשמסתיימת עונה של האח הגדול? במה הם ממלאים את הריק שיצר ערוץ 20 בחייהם?
שנית, חוץ מעניין ההתמכרות, ממש לא בא לי לבזבז את כל היום שלי בצפייה בערוץ שלי, יש לי עבודה ובלוגים אחרים לנהל, תודה רבה. וחיי משפחה.
עכשיו הלאה: הצטרפות לערוץ 20 של האח הגדול עלולה לשלוח אותי למיטה לא לפני 3 בלילה, כשכל הדיירים כבר ישנים. עד אז, אם יש לך ערוץ פתוח של האח הגדול, נשמע לי כאילו אתה פשוט יושב מול זה ולא מצליח להקים את עצמך מהספה עד שאחרוני דיירי בית האח הגדול שכבו לישון. ולי ממש לא בא ללכת לישון כל לילה ב 3 לפנות בוקר, בוודאי שלא מטעמי צפייה בטלויזיה.
עכשיו נבהיר משהו חשוב ואחרון: אני בכלל שונאת טלויזיה. לא, ברצינות. מזה 4 חודשים לא ראיתי טלויזיה בכלל, כלומר עד שהתחילה העונה החדשה של היפה והחנון.
אני לא רואה טלוזיה בכלל, אף פעם ומשום יוצא מן הכלל, חוץ מהישרדות, האח הגדול והמירוץ למיליון.
אני לא רואה חדשות, רק באינטרנט, אני לא רואה סרטים בטלויזיה ולא תוכניות טלויזיה, לא קומדיות ולא דרמות, לא סדרות ובוודאי שלא תוכניות בידור או תוכניות אירוח. גם לא ארץ נהדרת. כל הסיפורים האלה ממש לא בשבילי ואין לי זמן אליהם, ובעיקר: אין לי סבלנות אליהם. אני מעדיפה את החיים האמיתיים. ואת האינטרנט, כמובן.
אבל תוכניות ריאליטי כמו האח הגדול והישרדות פשוט ממכרות אותי, הנאה צרופה.
כל שנה אני צופה בשתי התוכניות הללו, וכשהן מסתיימות אני מחרישה עד לעונה הבאה.
אז השבוע התחילה העונה החדשה של האח הגדול. יש לי המון מה להגיד על האח הגדול 3, אז בואו נתחיל?
האח הגדול